סוגיית בן ממשיך

""הבן הממשיך" הינו הבן שבונה את ביתו בנחלה, ליד ביתם של ההורים, ואמור לדאוג להוריו ולמשק בתקופת זקנתם של הוריו ולאחר פטירתם.

המושג בן ממשיך הוא יציר תקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973", תקנה 3א(א) לתקנות הנ"ל רק מגדירה מיהו "בן ממשיך" ("בן אחד בלבד, או בן מאומץ אחד, או נכד אחד של בעל משק, לרבות בן זוגו של בן ממשיך, המחזיק בעצמו או יחד עם הוריו מכוח הסכם עם הוריו או מכוח התחייבות בלתי חוזרת בכתב של הוריו או מכוח ירושה, במשק חקלאי, בתור בעלים, חוכר, חוכר משנה או כבר רשות של מוסד מיישב או של האגודה…").

עניינן של התקנו הנ"ל בקביעת מסגרת היחסים בין הבן הממשיך והאגודה" בלבד (ע"א 103/89, בעמ' 482).

התקנות אינן יוצרות את זכויותיו של "הבן הממשיך" ואינן יוצרות העברה של הזכויות מן המתיישב אל "הבן הממשיך". לשם כך נדרשים מסמכים והסכמים נפרדים שיש בכוחם להעניק את הזכויות.

ההליך של "בן ממשיך" מסדיר, אם כן, את חברותו של הבן באגודה, מסיר מכשולים מרצון ההורים להעביר את זכויותיהם במשק אל הבן הממשיך ומבטיח לבן, כי האגודה לא תערים קשיים על דרך רכישת הזכויות.

אולם על מנת שתתממש ציפייה זו, דרוש מקור נוסף, חיצוני ובעל תוקף משפטי, אשר יש בו לזכות את "הבן הממשיך" בזכויות ההורים.

מעמד של "בן ממשיך", אינו נוצר אפוא יש מאין – ועל בית המשפט לבחון מהו המקור המשפטי החיצוני על יסודו מבקשים מעניקי הזכות להקנות זכויות של "בן ממשיך". על פסיקה זו חזר בית המשפט העליון גם בע"א 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס ואח' פ"ד מט (2) 419 בעמ' 428) בו נקבע כי:

"מישור היחסים שבין הבן הממשיך לאגודה קשור קשר בל-יינתק למישור היחסים שבין הבן להוריו וכפוף לו. האחרון הוא שקובע את זכויותיו של הבן במשק, שאינן מוענקות לו מעצם היותו בן ממשיך. על-כן יש לבחון אילו זכויות במשק הוענקו למערערים על-ידי המשיבה והמנוח (ראה גם פרשת בצר [3] , בעמ' 195)."

ר' בהקשר זה גם עמ"ש  10806-01-11 מ.ז. נ' 1. א.ש. 2. א.ש.פ מיום 26.3.12 (פורסם בנבו) בו נקבע כי:

"מה שקובע את זכויותיו של הבן במשק, כבן ממשיך, הוא מקור חיצוני, בעל תוקף משפטי שיש בו כדי לזכותו במעמד זה. מעמד זה לא מוענק לו מעצם היותו בן ממשיך (ע"א 5136/91 קוגלמס נ' קוגלמס ואח' פ"ד מט (2) 419 בעמ' 428.

בכל הנוגע למעמד של "בן ממשיך", יש להבחין בין הגדרת "הבן הממשיך" הנקבעת לפי דיני האגודות השיתופיות, לבין מהות והיקף זכויותיו והאופן שבו ממנים ברי רשות "בן ממשיך", אשר נבחן ונקבע לפי דיני החוזים.

בעוד שתקנות האגודות השיתופיות (חברות), תשל"ג-1973, עוסקות במישור היחסים בין ה"בן הממשיך" לבין האגודה, יצירת זכות "הבן הממשיך" והעברתן של הזכויות מן המתיישב אל ה"בן הממשיך", נוצרת על פי ההסדרים החוזיים שבין ההורים לבנם המועברים לאישור הגורמים המיישבים.

וכך נאמר בהקשר זה בתמ"ש (טב) 34371-08-11 א.א. נ' ש.א. מיום 27.8.12 (פורסם בנבו):

"אך כאמור, התקנות לעיל עניינן בקביעת מסגרת היחסים בין ה"בן הממשיך" לבין האגודה בלבד (ע"א 2836/90  בצר נ' צילביץ, פ"ד מו(5) 184, 195 (1992) ; ע"א 103/89 אזולאי נ' אזולאי, פ"ד מה(1) 477 בעמ' 482 (1989)). הן אינן יוצרות את זכויות "הבן הממשיך" ואינן יוצרות מאליהן העברה של הזכויות מן המתיישב אל "הבן הממשיך".

יצירת זכות "הבן הממשיך" בפועל נוצרת על ידי החוזים שנכרתים בין ההורים לבין בנם ומועברים לאישור הגורמים המיישבים (עניין בצר נ' צילביץ לעיל, שם וכן ראה ע"א 1662/99 חיים נ' חיים, פ"ד נו(6) 295) (2002))."

יש גם לזכור שההסדר המשפטי של אדמות המושבים בארץ אינו אחיד.

מינוי בן ממשיך רצוי שייעשה בליווי עורך דין הבקיא במטריה המשפטית הייחודית בענף זה.